לאחר מכן היא אחזה בידי ואמרה בחן: "יש מקום שאני רוצה להראות לך". רציתי לסרב, שכן מעולם לא אחזה אישה בגופי כך קודם לכן.
לבסוף, כעבור דקות אחדות, ראיתי מקום שהיה חסום ומגודר; לא היו בו אזרחים, אף שלילית טענה שכן. "אל תדאג, אני אקרא בשמו," אמרה. עוד לפני שהגענו, הורתה לי להניח את הספר שלי על עמוד; לאחר מכן, אפשרה לי להיכנס. היא נשאה עמה קרן, וכשנשפה לתוכה – הופיע "אדון הזבובים". כשקראתי את הכתוב על הקרן, ראיתי כי חרוט עליה הכיתוב: "הקרן של בעל-זבוב". הוא הופיע בארבע צורות: האחת הייתה חרק, שעליו היו חרוטות רונות שלא הבנתי את פשרן. השנייה הייתה עז בעלת זנב ארוך; היא יללה כזאב והקיאה ערימות גדולות של אש לוהטת. השלישית הייתה יצור אנדרוגיני יפהפה; הוא ציווה עלינו למלא את המקום בעשן, אך כשהבחין בלילית – השתתק מיד. הצורה הרביעית הייתה אדם רב-ראשים שעטה כתר המזכיר כתר מלכות; שלושת הראשים היו אלה: ראש של חתול, ראש של קרפדה וראש של אדם.